#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו שופרות כשרים לת""ק ולר' יוסי?<p></p><p dir=""rtl"">ומה השיב ר' יוסי לרבנן?</p><p dir=""rtl"">ומ""ט דרבנן? (3)</p><p dir=""rtl"">ומה משיבם ר' יוסי?</p>"	לת&quot;ק הכל חוץ מפרה שנקרא קרן, דכתיב וקרני ראם קרניו.</p><p dir='rtl'>לר' יוסי גם של איל קרוי קרן דכתיב במשוך בקרן היובל.</p><p dir='rtl'>לרבנן האחרים קרויים גם שופר, וזה רק קרן. ולר' יוסי ג&quot;ז קרוי שופר, ותיטב לה' משור פר.</p><p dir='rtl'>או לרבנן ל&quot;מ משום דאין קטגור נעשה סניגור, והעשוי לזיכרון כפנים דמי. לר' יוסי בחוץ נעשה.</p><p dir='rtl'>או לרבנן ל&quot;מ משום דקאי גלדי גלדי והוי כב' וג' שופרות. לר' יוסי כיון שהוא מחובר הכל שופר אחד.	<br/>ראש השנה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותיטב לה' משור פר, אם שור למה פר? (2)	לר' יוסי הכי קאמר, 'משופר', ומבואר דשל פרה קרוי שופר.</p><p dir='rtl'>לרבנן שור שהוא גדול כפר.	<br/>ראש השנה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מפני מה אין כה&quot;ג נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ש מדם פר?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ש מארון וכפורת?</p><p dir='rtl'>ומהוצאת כף ומחתה?</p><p dir='rtl'>ואיך משמשים בהם בחוץ?</p><p dir='rtl'>ואיך הדין בשופר?	אין קטגור נעשה סנגור.</p><p dir='rtl'>דם הפר השתנה מהפר.</p><p dir='rtl'>אין חיסרון בעצם הדבר, אלא כשבא האדם החוטא להקריב בהם.</p><p dir='rtl'>ואף בכף ומחתה אין חיסרון, דרק בבגדי זהב שהחוטא מתנאה בהם.</p><p dir='rtl'>ובחוץ אין חיסרון.</p><p dir='rtl'>ובשופר מח' אי כיון דאתי לפנים כפנים דמי.	<br/>ראש השנה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ביאורי לשונות למדו התנאים ואמוראים במילים דלהלן, ולמאי נפק&quot;מ?</p><p dir='rtl'>מעה. מכירה. כלה. תרנגול.	"מעה - קשיטה, לפרושי מאה קשיטה דאורייתא.<p></p><p dir=""rtl"">מכירה - כירה. לפרושי אשר כריתי לי.</p><p dir=""rtl"">כלה - נינפי, לשון יפה נוף משוש כל הארץ.</p><p dir=""rtl"">תרנגול - שכוי, או מי נתן לשכוי בינה.</p>"	<br/>ראש השנה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההוא גברא אמר ללוי קבען פלניא ולא ידע לוי מהו.</p><p dir='rtl'>מדוע לא שאל לוי היכי קבעך וכו' להבין מתוך דבריו?</p><p dir='rtl'>ומה פירשו לו בבית המדרש בזה?	סבר דהוא מילתא דאיסורא.</p><p dir='rtl'>ופירשו לו דהוא לשון גזילה, כמו היקבע אדם אלוקים וכו'.	<br/>ראש השנה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו מעשים פירשו את התיבות דלהלן:</p><p dir='rtl'>סירוגין. חלגלוגות. סלסלה. וטאטאתיה. יהבך.	אמתא דבי רבי אמרה לרבנן דעלו פסקי פסקי, עד מתי אתם באים סירוגין.</p><p dir='rtl'>ואמרה לאדם המפזר פרפרחיניה, עד מתי אתה מפזר חלגלוגותיך.</p><p dir='rtl'>ואמרה למהפך בשערו עד מתי אתה מסלסל בשערך.</p><p dir='rtl'>ואמרה לחברתה שקולי טאטיאה וטאטי ביתא.</p><p dir='rtl'>וטייעא אמר לרבב&quot;ח שקול יהבך ושדי אגמלאי.	<br/>ראש השנה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שופר של ר&quot;ה ויובל, בכפופים או פשוטים ומדוע? (3)	לתנא דמתני' בר&quot;ה ויוה&quot;כ בפשוטים. </p><p dir='rtl'>בר&quot;ה משום דכמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי. וביובל מג&quot;ש. ורק בתעניות בכפופים להיכר.</p><p dir='rtl'>לר' יהודה - ר&quot;ה כמה דכייף טפי מעלי. ויובל שהוא לשילוח עבדים בפשוט. ול&quot;ל ג&quot;ש.</p><p dir='rtl'>ללוי - כר&quot;י דבר&quot;ה כפוף, אך אית ליה ג&quot;ש וגם ביובל בכפוף.	<br>ראש השנה דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ד' הבדלים נאמרו במשנה בין שופר וחצוצרות של ר&quot;ה לשל תעניות?	ר&quot;ה של יעל פשוט, בתעניות בשל זכרים כפופים.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ה פיו מצופה זהב, בתעניות של כסף.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ה שופר באמצע שהוא עיקר, בתעניות חצוצרות באמצע שהם עיקר.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ה שופר מאריך, בתעניות חצוצרות מאריכות.	<br/>ראש השנה דף כו		
